פרק א'
בדיקה וקניית סת"ם

מי ראוי לכתוב סת"ם?
"צריך להיות מאוד יר"ש וחרד לדבר ה'" (שו"ע או"ח ל"ב כ').

סופר יר"ש או סופר בעל כתיבה יפה – מי עדיף?
יר"ש עדיף (לשכת הסופר)

האם אפשר לסמוך על סוחר הסת"ם שמעיד כי הסופר כשר וראוי?
אם הוא מוחזק בכשרות, ומעיד על הסופר שהוא מומחה ויר"ש – נאמן (מ"ב ל"ט כ"ד).
אך רצוי לכתחילה לברר על הסופר עצמו (שבה"ל ח"ה ס"ד).

האם אפשר להסתפק בסת"ם כשר ולא מהודר?
מי שיש לו תו"מ כשרות, מעיקר הדין אינו חייב להחליפן למהודרות.
אבל מלכתחילה יש לקנות תו"מ מהודרות ולהוסיף שליש ממחירן של תו"מ כשרות (וי"א חצי, שהוא שליש מלבר), מלבד מי שאין מזונותיו מצויין (שו"ע תרנ"ו).

המה ההבדל בין כתב "כשר" לכתב "מהודר"? האם הדבר תלוי ברמת הכתב ויופי האותיות?
כתב מהודר נחשב כתב שהוא הלכתי לכל הדעות העיקריות, וגם צורת אברי האותיות מדויקת ותואמת (או לפחות קרובה) למה שמובא בספרי ההלכה.
לעומת זאת, סת"ם שלא נכתב באופן שכשר לכל הדעות, או שהסופר כותב במהירות ולכן אברי האותיות אינם מדויקים בשיעורם כראוי (אף שצורת האות קיימת), נחשב הכתב לכשר בלבד.
כתב שהוא בין שתי ההגדרות הנ"ל, אי אפשר לקבוע את הגדרת כשרותו.

כיצד לזהות את נוסח התפילין?
לפי האות ש' שעל גבי הבית של ראש. (זה עפ"י רוב).
כתב ב"י – אשכנזי ליטאי (בצד שמאל יש צורת ז'), כתב אר"י – אשכנזי חסידי (צד שמאל יש צורת ו'), כתב וואליש – ספרדי (בתחתית האות יש מושב), כתב האדמו"ר הזקן – חב"ד.

האם רשאי לשנות מהנוסח שנהג אביו?
לכתחילה אין לשנות ממנהג אבותיו משום "אל תיטוש תורת אמך", ובדיעבד כל הכתבים כשרים (תשובת הרא"ש ג' י"א). בעל תשובה עליו לברר מנהג אבות אבותיו. ואם נפשו חשקה להיות במקום מסוים שנוהגים אחרת, ודעתו לעשות כן בדרך קבע – רשאי לשנות (אג"מ ח"ב כ"ד)

האם ספרדי יכול להניח תפילין אשכנזי? (בדרך כלל ניתן להבחין בנוסח ע"פ צורת אות שי"ן שבבית)
אם נכתב לפי שיטת הט"ז, לא יברך עליהן (אור לציון ח"ב, פ"ג ז', יבי"א שם).

הנוהג כמנהג חב"ד האם רשאי להניח תפילין ב"י בשיטת הט"ז?
לא יברך עליהן (שו"ע הרב נ"ב).

האם הנוהג כמנהג ב"י רשאי להניח תפילין אר"י?
פוסקים התירו, מלבד החזו"א שכתב כי יש לנהוג בזה לעיכובא (או"ח ט' ו')
(ויש טוענים שהחזו"א חזר בו והתיר (שו"ת מנח"י, שו"ת שבה"ל). והגרי"י קנייבסקי כתב שאין להסתמך על כך (קריינא דאגרתא ח"ב ע"ח)).

האם יכול אשכנזי להניח תפילין של ספרדי?
מעיקר הדין רשאי (שו"ע ל"ו, א' ברמ"א).

האם מברכים שהחיינו על טלית ותפילין חדשות?
בטלית גדול יברך אחר העיטוף (מ"ב כ"ב ג').
בטלית קטן לא יברך (אג"מ או"ח ח"ג פ').
בתפילין לא יברך (מ"ב כ"ג ב'). מ"מ יש להדר לברך על פרי חדש (ולפני התפילה יברך בלי לאכול) או בגד חדש, ויכוון בברכתו גם על התפילין (ביה"ל ב"ב קנה).

כשיש לו רצועות כשרות ישנות, האם יש הידור לקנות חדשות?
יהדר לקנות חדשות (הגרי"ש אלישיב, וישמע משה ל"ו).

בדק התפילין ונמצאו פסולות, האם נענש על שלא קיים מצוות תפילין?
אינו נענש, היות ועשה כל מה שבידו לעשות, ולא עוד אלא אף מקבל שכר עבור מצווה זו (שו"ת רב פעלים ח"ד ס"ב).

האם יש להדר ולהניח גם תפילין דר"ת?
העיקר להלכה כשיטת רש"י (שו"ע ל"ד א').
ויר"ש יוצא ידי שניהם (שם ס"ב). וראוי לקנות מסופר המניח תפילין ר"ת (לשכה"ס כ"ו).
ע"פ המקובלים חייב להניח שניהם (שע"ת ל"ד א').

סת"ם חדש, כמה בדיקות צריך?
ס"ת שנבדק ע"י מגיה אחד אסור לקרוא בו בציבור. וכן בתו"מ.
ונכון שיהיו ב' הגהות ע"י שני מגיהים שונים (קול יעקב ל"ב קט"ו).
אין לסמוך על בדיקת הסופר (שבה"ל ח"ז ב').

כל כמה זמן צריך לבדוק התו"מ?
מזוזה – כל שלוש וחצי שנים (יו"ד קצ"א א'). ואם היא סגורה הרמטי אינו חייב (ההגרי"ש אלישיב וישמע משה ש"ז). אם המזוזה עומדת בשמש יש לבדוק כל שנה (עה"ש א'). ומזוזה של ציבור – כל עשרים וחמש שנה.
ונהגו לבדוק התו"מ בחודש אלול, וכן כשיש לו צרה או חולי, או כשנפלה המזוזה, או כשנוטלה בשביל להעבירה למקום אחר (שבה"ק א' רע"ה). תפילין שמניחים תדיר, מעיקר הדין אין צריכין בדיקה כלל (שו"ע שם).
אם הניחן בשמש ברכב לוהט, יש לבודקן. ונוהגים להחמיר ולבודקן מזמן לזמן (חת"ס יו"ד פ"ג). מנסיון, תפילין ישנות מעל חמישים שנה, שכיח מאוד שהכתב מתחיל להתפורר, וצריך לבודקן. וישאל המגיה על מצב איכות הכתב.

כיצד לזהות התפילין אם הן של רש"י או של ר"ת?
בראש – ע"פ השיער שמוציאים מהתיתורא, בחזית התפילין, בשל רש"י השיער יוצא משמאל הרואה, בשל ר"ת השיער יוצא מהאמצע.
ביד – מומלץ לעשות היכר (כגון שיחתוך סיומת הרצועה באופן שונה, אבל אין לסמן על התפילין). ונהגו לעשות תפילין ר"ת קטנים משל רש"י (מ"ב ל"ד ה'). ויסמן תיק התפילין והקופסאות שלהן, שלא יתחלפו.

כשמסיר המזוזות לבדקן, האם צריך לשים מזוזות אחרות במקומן בינתיים?
אין צריך, אא"כ מתעכבת הבדיקה הרבה (שבט הקהתי א סמ' כ"ה, מהגרי"ש אלישיב).

כשמוסר המזוזות לבדיקה, האם צריך להשאיר מזוזה בפתח הכניסה?
אין צריך, ואין מקור למנהג זה.

כשעובר דירה, האם יכול להסיר וליטול המזוזות שלו?
אין להסירן אא"כ קובע אחרות במקומן (שו"ע רצ"א ב).
ויכול להחליפן בפשוטות יותר, ובלבד שיהיו כשרות (שבה"ל א' קנ"ט ב').
וצריך הדייר הבא אחריו לשלם לו עבורן (רמ"א שם), וישלם לו כשווי מזוזות כשרות פשוטות (דברי סופרים קל"ה).
ואם מוכר ביתו, המזוזות בכלל המקח (שיבת ציון ק"י).

על מה יש להקפיד אחר בדיקת המזוזות?

  • ישאל המגיה את נוסח המזוזה (מזוזה אשכנזי – ב"י – ט"ז היא בעייתית לספרדי, ולמנהג חב"ד), כשרותה, ואיכותה (אם הכתב מתפורר מומלץ להחליף).
  • אם סימן המגיה בעפרון, יש למחוק הסימון (אג"מ יו"ד, ח"ב, ק"מ). ואם סימן ע"ג האות בעיפרון כהה, יש לשאול מורה הוראה.
  • יעטוף היטב המזוזה בניילון שלא תחדור רטיבות.
  • יחזיר המזוזה לנרתיק ישר ולא הפוך (במזוזה הפוכה לא יצא ידי חובה, והברכה לבטלה).
  • לכתחילה יש להחזיר כל מזוזה למקום שהיתה, לפיכך יש לסמן מראש בכל מזוזה את מיקומה.
  • יקבע המזוזה באלכסון, ראשה נוטה קדימה לכיוון החדר, ודי בשיפוע מעט (דעת
    קדושים
    רפ"ט י"ח). ולמנהג הספרדים
  • יקבעה כשהיא ישרה במאונך (שו"ע רפ"ט ו).
  • יקבע המזוזה בחלל הפתח בימין הנכנס, בתחילת שליש העליון של הדופן. ואם קבעה למעלה מזה כשרה, ובלבד שירחיק טפח מהמשקוף (רמ"א רפ"ט ב).
  • אם מחזיר את המזוזות באותו יום, ומחזיר כל מזוזה למקומה (משנה הלכות ח"ז קפ"ח), למנהג האשכנזים לא יברך (ערוך השולחן ד', ביה"ל), ולמנהג הספרדים יברך.
  • ואם נמצאה המזוזה פסולה ותוקנה, או שמחליף לאחרות (הר צבי רל"ו), או כשנפלה (פתחי תשובה רפ"ט), או שאינה קבועה כראוי – בכל אלה צריך לברך (שבה"ק א רע"ד).
  • נוסח הברכה: "אקב"ו לקבוע מזוזה". ואם שכח לברך יכול לברך אף לאחר זמן רב (אג"מ יו"ד א' קע"ט).
  • יכול לקבוע המזוזה אף בנייר דבק חזק, ובלבד שהיא קבועה באופן יציב ולא רעוע ומתנדנד.
  • טוב להניחה בנרתיק שקוף שתיראה המזוזה (שו"ע רפ"ו ה'), ובלבד שהמקום נקי מטינוף וערווה.

 

על מה יש להקפיד אחר בדיקת תפילין?

  • ישאל המגיה נוסח הכתב, כשרותו, ואיכותו, כנ"ל.
  • יבדוק אם החזירו הקשר של ראש למקומו. לפעמים צריך לשנות הגודל.
  • יבדוק בתחתית הבתים שניקו אותם משאריות זיעה, ושלא נשארה ממשות של צבע שניתן לגרדו, שהוא חציצה.
  • מומלץ לבקש לראות הכנסת הפרשיות לבתים, שלא יטעה המכניס ח"ו.
  • יבדוק שקשר של יד צמוד לבית.

 

קנה בהקפה ואין לו אפשרות לשלם, מה דינו?
"המדקדקים במעשיהם משלמים בשעת הקניה ולא בהקפה" (מחנ"א, מובא בביה"ל י"א "מצמר").
קנה בהקפה והמוכר עייל ונפיק אזוזי (מבקש שוב ושוב), הרי זה גזל בידו ולא יצא ידי חובה (מ"ב, י"א, כ"ז).
וי"א שאם יודע שהמוכר לא יטול ממנו בחזרה את מה שקנה אלא ימתין משך זמן, אין נחשבין לגזולין (ערוה"ש כ"ב).